מהיום הראשון שפגשתי את נוף עמק רפאים הייתה לי הרגשה שהוא טומן בחובו סודות רבים. בשנות השמונים של המאה העשרים נוף העמק נראה, בעיני, נוף מקראי. היישוב היחידי,שנראה במרחק היו בתי שכונת מלחה, והסימן היחיד לתקופתנו היו פסי הרכבת ירושלים תל-אביב.
באותם ימים לא תיארתי לעצמי שסקר ארכיאולוגי יכול לגרום לשינוי השקפות עולם. היום אני יודע כי הפגישה עם נוף הרי יהודה הוסיפה מימד חדש להבנתי את מקצועי, את השקפותיי ואת אורח חיי. השינוי לא התחולל מיד. הוא נוצר צעד אחר צעד ללא התרחשויות פתאומיות. מה המיוחד בשיטוט בגבעות ובעמקים של עמק רפאים?
הדבר שהפעים אותי יותר מכול היו מאות אלפי קירות של מדרגות חקלאיות, שבילים וגדרות שבלטו במדרונות הגבעות, בתוך הואדיות ובעמק. הדבר שהדליק את דמיוני היו המתחמים המגודרים שתוכננו לשמש חווה חקלאית.
הרצון לגלות את פעילותם של אנשים שחיו לפני עידנים רבים. הוביל אותי לצורך כמעט אובססיבי לברר את השוני בינינו, ילידי עידן הטכנולוגיה הכול יכולה, לבין האיכר שעיבד את חצרו ומכר את תוצרתו בעיר. מחשבות אלה הובילו אותי לאמונה שכאז כן עתה אין הבדל בינינו: היינו תינוקות, גדלנו הולדנו ילדים, דאגנו לפרנסתם ולכלכלת בני ביתנו, סבלנו ושמחנו, עשינו מה שנראה לנו טוב. תגלית מהפכנית! האדם הוא אדם לא משנה באיזה מאה הוא חי, ומה הטכנולוגיה שהוא נעזר בה.
ניקוי ראש טוב ללימוד נושא חדש
מחקר חדש רצוי להתחיל עם ראש נקי מדעות קדומות. אישית אני לא סומך על רעיונות מקובלים, אני מעדיף לבדוק כול נושא, ולנסות לגבש דעה משלי. עמק רפאים על אלפי המדרגות החקלאיות העזובות לא נחקר כמעט, לכן לא היה הרבה על מי להסתמך. עלי ועל הצוות איתו עבדתי היה ללמוד הכול מבראשית. לפנינו נוף של גבעות ועמקים בהם ניכרת פעילות האדם: גדרות, מתקנים חצובים בסלע ומערות קבורה. היישובים והחוות היו מקושרים ביניהם ברשת שבילים ודרכים. כל זה קיים בשטח, אלא שכל תקופה השאירה את רישומה בנוף מבלי שנוכל להפריד בין השינויים שנעשו בזמנים שונים. ההיסטוריונים מספרים לנו על עמים רבים ששלטו בארץ, אשורים ומצרים, יוונים וביזנטיים, ערבים ועות'מנים. לנו כיהודים יש עניין בקורות עמינו בארצו. מה לזה ולנוף התרבותי של עמק רפאים?
השפעת האדם על הנוף בדורנו נעשית בקצב מסחרר. עמק רפאים שהכרתי בשנות השמונים של המאה הקודמת עובר בינוי מסיבי. בטון ואספלט מחליפים נופי חקלאות מסורתית, עצי זית עתיקים והליכת עדרי כבשים נינוחים. כל זה עומד להיעלם. האנשים הבונים את הארץ עומדים למחוק כול פיסת עבר שתעיד על יצירתם של הדורות הקודמים, כולל עברנו שלנו. זה נשמע כואב? זה כואב. זאת הסיבה שאני מבקש לספר על השינוי שחולל בי מחקר ארכיאולוגי "משעמם", ואשר הפך להבנה של מציאות הרסנית לנו ולדורות הבאים.
על מנת להבין את המהפך שעברתי בחיי עלי לספר את הסיפור כולו, שלב אחר שלב, במתינות ובסבלנות. אני מבקש סליחה אם אלה המעוניינים להגיע לעיקר נאלצים לאכול מחקר שאולי לא טעים לחיכם.
בראשית הגענו לגילה
משם התחלנו לרדת לכיוון עין יאלו. הירידה החלה באחד מרחובות גילה, ומשם הלכנו לאורך דרך שנפרצה על ידי דחפור, כפי הנראה להכנת תשתית לבניית שיכון חדש.
במעלה הגיא נתקלנו במדרגה, חלקה הרוסה, על ידי הדחפור שפרץ את הדרך. אומנם רשמנו לפנינו את הפגיעה המצערת בנוף, אך הדחפור חשף את שיטת בניית הקיר והמילוי. זאת הייתה הפעם השנייה שראיתי מילוי של מדרגה חקלאית. (הפעם הראשונה הייתה בחפירות מבשרת ירושלים, על כך אספר בהמשך). הקיר נבנה שורה אחת של אבני גיר מלבניות, והיה ברור לנו שהאבנים נחצבו מסלעי ההר וסותתו קלות להתאימם לצרכי הבנייה. הקיר היה נטוי פנימה בזווית קלה. במילוי הובחנו שתי שכבות. התחתונה עבה והעליונה דקה יותר. לא ניתן היה לדייק יותר. שתי השכבות היו בצבע שונה. המסקנות הראשונות היו: אבני הקיר נחצבו מהגבעה, בניגוד למסקנותיו של הגיאוגרף צבי רון ראה: טרסות חקלאיות מסע אחר. בראיון שהעניק ל"מסע אחר", וגם במאמרים שפרסם הוא הגיע למסקנה שאבני קירות המדרגות נאספו מסיקול השטח. הקיר שלפנינו היה, ללא ספק, בנוי אבנים שסותתו מסלע ההר. בהמשך הסקר מצאנו שברוב המקרים האבנים מהם בנויות קירות המדרגות נחצבו מההר שבקרבת מקום.
לאחר הצילום ותיאור הממצא ירדנו בדרך עוד כמה מאות מטרים. כאן נתגלו כמה מדרגות בעלות אופי שונה לחלוטין. קירות המדרגות נחצבו מסלע קרטוני, הבונה את ההר באזור זה. מעל לאחת המדרגה החקלאית, נמצא שקע (מסומן בחץ זהוב) עדות לחציבת אבנים כפי שניתן לראות בתצלום הבא.
תצלום קיר מדרגה, החץ מראה על מקום חציבת אבנים
בסמוך למדרגה זו נמצאו שרידים של מבנה מסקרן: שני מגדלים מלבניים אליהם עולים במדרגות בנויות. ללא חפירה ארכיאולוגית לא ניתן יהיה לברר מה ייעודן. בקיר התומך במדרגות נעשה תיקון, לאחר נפילת חלק מהאבנים הגדולות החסר מולא באבנים קטנות יותר (מקום התיקון סימנתי בקו צהוב). מדוע אני מציין פרט שאולי נראה שולי? מכיוון שהרבה מבנים חקלאיים עתיקים, שנבנו ללא חומר מלכד בין האבנים, נהרסו פעמים רבות. בעיקר עקב גשמים עזים, אך גם עקב רעידות אדמה. מספר גדול של תיקונים מעיד על שימוש לאורך תקופה ממושכת.
מדרגות ועליהן שני ה"מגדלים" בקיר התומך במדרגות ניתן לראות תיקון (המסומן בקו צהוב)
שני התצלומים הבאים גם הם מראים קיר של מדרגה בנויה אבני גיר שנחצבו במקום. הקיר נבנה ישר על הסלע האם. עובדה המלמדת על כך כי בזמן בניית הקיר ההר היה קרח. ומזה ניתן להגיע למסקנה שהמדרגות נבנו מכיוון שלא היה כיסוי אדמה. בצד שמאל של התמונה ניתן להבחין במפולת אבני הקיר כתוצאה מפעולות הארוזיה.
עמק רפאים מדרגה חקלאית עזובה
המדרגה בתצלום הבא צולמה בגבעת משואה. כמו בשאר המקרים הקיר הושתת על הסלע האם. כאן ניתן להבחין בשני תיקונים שנעשו בה. הקיר המקורי נשמר מעל הסלע. הוא בנוי אבנים גדולות, כמה מהם נשתמרו גם במפלס השני והשלישי. לאחר נפילת חלק מהקיר המקורי החלל מולא באבנים קטנות יותר, כפי שסומן בקו הצהוב.
קיר מדרגה חקלאית בגבעת משואה התיקון סומן בקו צהוב
הסיד, חומר מלכד - אחד הגורמים להרס החורש הטבעי
הסיד הכבוי שתעשיית הבנייה משתמשת בו עד ימינו הומצא מאוד מוקדם בתרבות האנושית. הוא ידוע מלפני כשתיים עשרה אלף שנה. רצפות המקדשים בגובלקי טפה בתורכיה (ראה בבלוג עברו של העתיד) מורכבים, בין שאר חומרים, מסיד כבוי. כחמשת אלפים שנה מאוחר יותר, סיד כבוי שימש כטיח ביישוב תלילת ע'סול בירדן. בבתי התושבים של יישוב זה נמצאו שכבות על שכבות של ציורים. המפורסם שבהם הוא ציור של כוכב מסוגנן.
ירדן תולילת ע'סול ציור קיר על אחד מבתי התושבים
בסקר של הגדה הדרומית של נחל רפאים, נתקלנו בשרידי בור של כבשן סיד. כבשני סיד מהסוג הזה נמצאים תדיר בצד ואדיות. השיקול העיקרי למיקום הכבשן קשור לניצול הרוחות המערביות, הנושבות לאורך העמק. הסיד דרוש למספר שימושים: חומר בנייה, טיח, איטום מתקנים חקלאיים כגון גתות, בתי בד, בריכות ותעלות מים.
סיד הידראולי למשיכת בורות מים, לא רק שנשמר אלפי שנים כי אם גם מתחזק והולך עם הזמן. מקובל לחשוב שמחצבות שימשו להכנת אבנים לבניה, אך שוכחים שהם גם שמשו לתעשיית הסיד.
כפי שציינתי עמק רפאים טומן בחובו שרידי פעילותם של אלפי בעלי מלאכה. רבים מהם השאירו את רישומם בנוף. ברשומות הבאות נראה שבילים ודרכים, שהיו בשימוש בעבר הרחוק וחלקם עדיין משמשים את האוכלוסייה הערבית המתגוררת באזור.






