הסיפור שאני בא לספר לכם הוא סיפור של אהבה ממבט ראשון. השנה היא שנת 1980; המשתתפים: יוסף גת ז"ל, צלם מתנדב מארצות הברית, מספר מתנדבים מהארץ ואנוכי. באחד מימי הסקר, לאחר הליכה של יום שלם, ישבנו תחת עץ לשתיית קפה. בזמן הדלקת המדורה להרתחת המים הסתכלתי על מדרון ההר בגדה ממולנו. השמש נטתה למערב וכל אבן הטילה צל ארוך על האדמה. התמונה שראיתי נחרטה עמוק במוחי: קירות גדר סביב שורות של מדרגות חקלאיות, ודרך מגודרת על ידי שתי שורות אבנים. ימים רבים התהלכתי כמו אדם שאולי מצא אוצר אך הוא מפקפק אם מצא זהב טהור או פח צבוע. באותם ימים השתמשנו במפות מתקופות המנדט הבריטי. שם המקום הרשום במפה היה
Ein Yalu
הצצה נוספת במפה גילתה עוד מקומות בהם מסומנים קירות מדרגות, גדר סביבם ודרך או שביל.
ימים רבים התהלכתי בהתרגשות, האם עין יאלו הוא שריד של יישוב כפרי עתיק או שמא הדמיון מהתל בי. לא סיפרתי דבר לחברי כי היה לי קשה להאמין למחשבות שעלו במוחי. הייתי חייב לבדוק את פרטי התמונה שנתגלתה באותו יום ולהבין את משמעותה. בדרך כלל אני מתלהב מרעיונות חדשים, יחד עם זה אני מודע עד כמה הדמיון יכול להוליך שולל את המנוסים שבחוקרים, ומכאן הצורך בזהירות והרבה מאוד סבלנות.
בסוף אותו שבוע נגשתי לארכיון הצילומים של אגף העתיקות לחפש תצלום מהאזור. למזלי מצאתי תצלום ישן שבו מופיעה עין יאלו. בתצלום נראים שמונה מדרגות וקטעים של גידור. ושביל המוביל לאתר.
עין יאלו - תצלום אוויר משנות החמישים של המאה העשרים
בדיקות של מפות טופוגרפיות, תצלום האוויר והביקור בשטח אשרו את הנחותיי: עין יעל היא חווה חקלאית שתוכננה ונבנתה בידי אדם. בראשי רקמתי סיפורים שונים שמיד דחיתי. עין יאלו היא חוות חקלאיות מתקופת השלטון הרומי או הביזנטי או אולי מדרגות ודרכים מימי בית ראשון. הרי דוד המלך נלחם בפלשתים בעמק רפאים והמקרא (שמואל ב' ה') מספר על נגיפת צבא פלשתים בעמק רפאים במקום בשם בעל פרצים.
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים, כִּי-מָשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים, לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד; וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיֵּרֶד אֶל-הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים. יט וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה', לֵאמֹר, הַאֶעֱלֶה אֶל-פְּלִשְׁתִּים? הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי? וַיֹּאמֶר ה' אֶל-דָּוִד עֲלֵה, כִּי-נָתֹן אֶתֵּן אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ. כ וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל-פְּרָצִים, וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד, וַיֹּאמֶר, פָּרַץ ה' אֶת-אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם; עַל-כֵּן, קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא--בַּעַל פְּרָצִים. כא וַיַּעַזְבוּ-שָׁם, אֶת-עֲצַבֵּיהֶם; וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד, וַאֲנָשָׁיו.
לא העזתי לעלות רעיון כלשהו על דל שפתי. באותה תקופה הידע על מדרגות חקלאיות, ישובי פרזות ודרכים עתיקות היה מצומצם ביותר. נדרשו עוד כחמש שנים של סקר, חפירות ועיון בכדי להבין כיצד התהווה הנוף שאנו מביטים אליו היום.
הביקור הראשון
שבוע מאוחר יותר, מוקדם בבוקר, ירדנו בדרך העפר המוליכה משכונת גילה אל מעין עין יאלו. מבלי שיכולתי להבין מדוע, המקום השרה עלי הרגשה של שלווה. האתר היה עזוב, המדרגות נפולות ומי המעין זרמו אל ברכה קטנה ומשם פילסו את דרכם על פני השטח עד שנעלמו בעמק. המים היו אמורים למלא ברכה גדולה שהייתה במרכז השטח, אך באחד מקירותיה היה סדק גדול שמנע את החזקת המים.
במרום האתר מצאנו בית מעיין, אל תוכו ניתן היה להיכנס דרך פתח בתקרה. בקיר הדרומי של חדר המעין נפתחה ניקבה שהוליכה אל תוך ההר. מים, בזרם דק, זרמו בתעלה זעירה חצובה בסלע . מסימני החציבה היה ברור שהמנהרה נחצבה, בחלקה לפחות, בידי אדם.
במשך אותו בוקר היינו עדים לביקורים מגוונים: ערבי זקן הוליך חמור עליו קשורים שני מיכלי מים מאלומיניום כמוהם לא ראיתי שנים רבות. הוא ניגש לברכה, מילא אותם מים ויצא לדרכו. כמה דקות מאוחר יותר הופיע בחור צעיר עם כמה כבשים, הם הסתובבו בשטח תרים אחר הירק הגדל במדרגות. הבחור לקח דלי, מילא שוקת אבן והכבשים באו לשתות. למה אני מספר לכם פרט זה? כי שוקת האבן, ללא ספק נעשה בימי קדם.
קשה היה לתאר אורך חיים פסטורלי כל כך המתרחש בסמוך כל כך לשכונות בטון וכבישי אספלט של העיר. עין יאלו של אז הייתה מקום סתר בלב ירושלים שמעטים ידעו על קיומו.
הביקור שלנו נועד למטרה מוגדרת, לסקור את האתר, להבין את מהותו ולנסות לקבוע אם יש להכריז עליו כאתר עתיק על פי חוק העתיקות של מדינת ישראל. מעל פני השטח אספנו שברי חרסים, יכולנו לתארך אותם לתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה ולמאות השנים האחרונות. כמובן שוקת האבן ממנו ניזונו הכבשים היה עתיק, כמהו היו עוד מספר שקתות ואבנים מסותתות שמקורם בתקופות עתיקות.
בין שאר המציאות מצאנו דרישת שלום מחברינו למקצוע מימי המנדט הבריטי: סמל פקח עתיקות של מחלקת העתיקות המנדטורית, בראשו כתר המלוכה הבריטית ומסביב הכתובת Department of Antiquities
סמל פקח עתיקות מזמן המנדט הבריטי, במרכזו משולבות האותיות
DA
הלוגו של המשרד הממשלתי.
מדוע אבד הסמל? האם ביקורו של פקח העתיקות, בדומה לביקורנו, נועד לגלות את עברו ותפקידו של האתר? לנו היה ברור שהאתר נבנה לפני אלפי שנים לכן בפנקס הרשומות שלנו נרשם בבירור: מומלץ להכריז על עין יאלו כאתר עתיק, יש לערוך סקר מקיף וחפירות ארכיאולוגיות. למזלם של מבקרי עין יעל כיום כל שלושת ההמלצות קוימו.
